חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ג'מיל עלי ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע 2 בתאונת דרכים מיום 6/4/10.

התובעת 1, מבטחת הרכב, פיצתה את התובע 2 בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב. בכתב התביעה עותרים התובעים לחייב הנתבעים בתשלום הכספים ששילמה התובעת 1 לתובע 2 והן בתשלום הפסדיו של התובע 2.

על פי האמור בכתב התביעה, התאונה אירעה עת נסע רכב התובעים ישר בנתיב נסיעתו ליד בית החולים רמב"ם בחיפה, כאשר לפתע סטה רכב הנתבעים לנתיב נסיעת רכב התובעים, פגע בו והסב לו נזקים.

מנגד, נטען בכתב ההגנה כי התאונה אירעה עת רכב הנתבעים נסע במסלול הימני, רכב התובעים, אשר ביקש להשתלב בכביש מתוך נתיב הורדת נוסעים, פגע ברכב הנתבעים בצדו הימני.

בדיון בפני העידו שני הנהגים.

התובע 2 העיד כי עצר בסמוך לתחנת אוטובוס על מנת להוריד את אמו שנסעה עמו ברכב. עוד בטרם החל בנסיעה, פגעה בו משאית הנתבעים בכל חלקו השמאלי של הרכב, מחלקו האחורי ועד לדלת הקדמית.

עוד העיד כי בכביש ישנם שני נתיבים, הוא עמד עם רכבו בנתיב הפונה לבית חולים רמב"ם, שאינו נתיב השתלבות אלא מסלול נסיעה ממנו ניתן לפנות ימינה לבית החולים או להמשיך בנסיעה ישר.

התובע 2 העיד כי משאית הנתבעים פגעה בו עת ביצעה פניה חדה ימינה, תחת ביצוע סיבוב רחב יותר.

נהג הנתבעים העיד כי נסע לכיוון אתר בניה בקרבת בית החולים רמב"ם והמצוי במרחק של כקילומטר ממקום התאונה. לגרסתו, במקום שני נתיבים, הוא נסע בנתיב הימני ואילו רכב התובעים עמד בצד ימין בנתיב נסיעת אוטובוסים. כאשר כמעט חלף על פני רכב התובעים, יצא רכב התובעים שמאלה לתוך נתיב נסיעתו ופגע בו.

עוד העיד כי לא התכוון לפנות ימינה באותו המקום שכן מדובר בפניה לתוך בית החולים אשר אליה אינו רשאי להיכנס, אלא שבכוונתו היה לפנות ימינה רק בהמשך לתוך אתר הבניה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים וראיתי את ההדגמות שביצעו, לא מצאתי כי יש להעדיף את גרסת התובע 2 על גרסת נהג הנתבעים, ומשכך דין התביעה להידחות.

נהג הנתבעים העיד כי בכוונתו היה לפנות ימינה רק בהמשך הכביש לתוך אתר הבניה ולא במקום בו אירעה התאונה. אף התובע 2 אישר בשרטוט שביצע כי הפניה לתוך אתר הבניה הינה בהמשך הכביש וכי לאחר התאונה נסעה משאית הנתבעים לאתר הבניה.

זאת ועוד, גרסת התובע 2 לפיה נהג הנתבעים ביצע פניה חדה ימינה, תחת לבצע פניה רחבה, אינה סבירה בנסיבות העניין ואף אינה מתיישבת עם מיקום הנזק ברכב התובעים, קרי בחלקו האחורי. לו אכן כך היו פני הדברים, ניתן היה לצפות לפגיעה בחלקו הקדמי של רכב התובעים.

בנסיבות אלה בהן לא ניתן להעדיף את גרסת נהג התובעים על גרסת נהג הנתבעים, ובהעדר חיזוק כלשהו לגרסת נהג התובעים, הרי שהתובעים לא הרימו הנטל להוכיח תביעתם.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבע 1 בסך של 400 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: